בערב תשעה באב הלכתי למעגל הידברות בבימה.
״כשאנחנו עם אנשים שדומים לנו, מה שמחבר בינינו זה מה שאנחנו חושבים ואומרים. כשאנחנו עם אנשים שונים מאיתנו, מה שמחבר בינינו זה הפנימיות, הנשמה.״ אמר מנחה המעגל. לפני שהגענו לדבר על פוליטיקה, אנשים שיתפו על הפחד שיש להם מהשנאה שהפכה רווחת.
פעיל מחאה סיפר על האלימות המשטרתית והזעם בעיניים של השוטרים.
גבר חובש כיפה סיפר שהלך ברחובות העיר ומישהו עצר לירוק ליד הנעל שלו תוך כדי ש מישיר אליו מבט.
כמה דקות אחרי שהוא סיפר את זה אגב, איש שעבר ליד המעגל שלנו התחיל לצרוח עלינו בקולי קולות: ״בושה! כל החילונים שמשתפים פה פעולה עם השיחות האלו! זה יוביל אותנו לדיקטטורה! זו שטיפת מוח.״
אף אחד אפילו לא הסתובב אליו, כאילו התרגלנו לדבר בצעקות אחד לשניה.
אני יושבת ושומעת את היושבים במעגל משתפים את נקודת מבטם, כל אחד כל כך נחמד ומדבר ברהיטות, מנקודת המבט האישית הכל נשמע הגיוני. משהו בי רוצה להגיד אוקיי, בסדר, מה שתרצו- רק בואו נפסיק נריב.
אבל אז בשיחות הקטנות כשנכנסים לפרטים, אני מבינה שאנחנו באמת חושבים אחרת על דברים שמהותיים מאד עבורי. ויש אזורים בעייתיים לגישור, לא הכל יכול להיפתר ב״שכל אחד יעשה מה שבא לו.״ כמו מערכת המשפט ושיטת הממשל, יש דברים רבים במדינה שצריכים לחול על כולם.
זה כמו במשפחה: אלון רוצה לישון עם מזגן ואני לא. מה נעשה? נעשה תורות? נתווכח ומי שצועק יותר חזק? אין לנו חדר שינה נוסף.
או כמו שלביא, בן 4.5 לא אוהב שצועקים, אבל אגמי, בת 1.5 באופן עקרוני דווקא אוהבת לצרוח. הם ישנים באותו חדר.
מה יעשו? לביא לא יכול להגר לבית אחר.
יש קבוצות במדינה שלנו שכרגע חיות בצורה שהיא לא רק לא מתאימה לי אישית , אלא בעיני היא אפילו פוגעת באנשים מסוימים. וברור לי שעבור אנשים מסוימים, אורך החיים שלי לא רק לא מתאים להם, מבחינתם הוא גם ממש פוגעני.
וראיתי איך בערב תשעה באב אני ממש נקרעת בין הרצון להילחם בדרכם ולשכנע אותם בנעימות שוב ושוב שהדרך שלי היא הנכונה, לבין להתמסר להיות מובלת על ידי איזו דרך לא ברורה שבה נצליח ליישב את הדברים ואיכשהו לחיות פה ביחד.
אישה אחת סיפרה בסוף שלפני כמה ימים נשברה לה קערה במטבח לרסיסים, ותוך כדי שהיא אוספת את השברים ומשחזרת איך זה קרה, היא חושבת שבטח היא היתה יכולה למנוע את זה- ואז מיד היא חשבה על המדינה.
זה מרגיש כאילו שאנחנו לפני רגע בלתי נמנע שבו ה״קערה״ תישבר, אבל במציאות מרגיש לי שאנחנו יכולים למנוע את זה. איך נמנע את זה?
שיהיה אחלה סופשבוע, נרקיס.
Photo by Scott Webb on Unsplash
