בעקבות ההקצנה של המציאות

בעקבות ההקצנה של המציאות (שלא נראה שהולכת לשומקום בזמן הקרוב), 

בעקבות כך שלהתעדכן בחדשות הפך להיות יותר קשוח מסרטים בקולנוע שאני לא ארשה לילדים שלי לצפות בהם, 

בעקבות כך ששומדבר כבר לא מצליח להפתיע אותנו: לא שמועות על צונאמי, לא סיפורים על חייזרים, לא רובוטים שעושים דברים במקומינו ולא פינוי של אוכלוסיות… 

בעקבות כל אלו ועוד- משהו שקרה לי ולאנשים נוספים סביבי 

זה שסף הרגישות שלנו - דווקא עלה. 

במקום ש קהות חושים תשתלט עלי כמנגנון הגנה, יש דברים רגילים ונורמטיביים לגמרי שאני לא מסוגלת כבר להכיל. 

נניח תקשורת אלימה, שפעם ממש הייתי מבליגה עליה. 

אנשים שמסבירים לי למה משהו שנראה לי סטנדרטי הוא ״לא מציאותי״- שפעם היו מעוררים בי מלא ספקות. 

מאבקים של אגו שלא מאפשרים לדברים הכרחיים להתקיים- שבעבר היו נראים לי הכרחיים כמו זריחתה של השמש. 

או אפילו דברים שלא הייתי מצפה שיצאו מיכולת ההכלה שלי כמו למשל- 

אנשים שנותנים נוסחאות ל ״הצלחה״.  

או בכלל הגדרה כזאת של מהי הצלחה וסיפורים עליה- מה שמרגיש לי עכשיו הכי שנות 90׳ 

וכל מיני מתכונים כאלו של - אם תעשה x יקרה y ולכן כדאי לך לעשות x כי ככה כולם עושים וככה זה עובד בעולם ובלה בלה בלה … 

כי מעבר לכך שהעולם משתנה עכשיו בקצב מסחרר ואנחנו כל כך באמצע התהליך הזה שקשה עוד לתמלל אותו, הרבה דברים נשמעים לי עכשיו כמו הבל הבלים. שטויות במיץ. ההגדרה המילונית של ״תפל״. 

והדברים האלו כל כך מאוסים עלי בעיקר כי אני עוד מזהה את כולם בתוכי: את האלימות, את הספקות, את האגו, את החיפוש אחר נוסחה להצלחה- ואת כל אלו כלכך אשמח כבר לשחרר מהמערכת, אני לגמרי בשלה להגיד להם: תודה על הדרך אבל עשיתם את שלכם, אשמח להמשיך לעולם החדש המתהווה מול עינינו בלעדיכם. 

ל-מה בכל זאת יש לי כוח? ל - מה אני מבקשת לפנות מקום בפנים? לאהבה פשוטה, ומחוות בינינו בני האדם, שכל אחד ואחת מאיתנו עושה כמיטב יכולתו מהרגע שקם בבוקר ועד שהולך לישון כדי לייצר פה חיים בהתאם לאמונתו, על מנת להתפתח ולגדול וללמוד ולתמוך ביקרים לו.  ולכל מה שנובע מהמסע הזה באופן טבעי.  ועל זה אין צורך באלימות, או בספקות, או באגו, או בנוסחאות הצלחה. על זה אף אחד לא צריך להסביר שומדבר לאף אחד- כי זה פשוט מי שאנחנו. 

שיהיה סופשבוע של בשורות טובות אמן, נרקיס. 

משאבי השבוע: 

1.מישהו שממש מחבר אותי תמיד לפשטות היפה של האנושיות והאהבה זה ריצ׳ארד ראד שפיתח את המפתחות הגנטיים. אפשר לקרוא פה מאמר קצר שלו. ממליצה לטייל באתר, וגם פעם עשינו פרק פודקאסט ביחד פה. 

2.שיר השבוע, אני בעצם נחשפתי אליו רק לפני שבוע בהצתה מאוחרת אחרי כל המדינה אבל ממש התאהבתי בו. גם אם אתם לא מגדירים את עצמכם כאנשים מאמינים, ממליצה לכם לקרוא את המילים ולראות כמה מדובר בשיר אהבה כלכך מרגש שמשקף את הטבע האנושי והילדי שלנו. ניתן להאזין כאן. וגם הגרסא המקורית פה (שאגב שימו לב שמזכירה קצת במוזיקה את ״בני בני ילד רע  : ) 

3.אם אתם מתחברים לאיך שאני כותבת, את אשה חיה ניתן להזמין כאן. 

4.ציטוט השבוע, הפעם של ביאליק 

"הכנִיסִינִי תחת כנפך, והיִי לִי אם ואחות, וִיהִי חיקך מִקלט ראשִי, קן תפִלותי הנדחות." 

‍