על האחד שיודע

בימים האחרונים תוך כדי שאני מעדכנת את הסשנים לריטריט הקרוב של דאבליו, אני מוצאת את עצמי נזכרת מחדש במה שאנחנו עושות. זה משונה אבל אשכרה מצאתי את עצמי מתבאסת שלא זכרתי את מהות התוכן שלנו בהזדמנויות שונות בחודשים האחרונים בהן פגשתי אנשים שיכלו להיות רלוונטיים עבורנו לשיתופי פעולה. 

התופעה הזאת אינה חדשה עבורי…אחד הדברים שהכי מאתגרים אותי בלייצר תוכניות ארוכות טווח זה שאני מרבה לשכוח מי אני ומה אני בעצם עושה : ) . אני יודעת שלחלקכם זה נשמע מוזר, אבל ביום יום אין לי רצף מחשבתי לגבי הדברים בהם אני מתעסקת. הדרך הכי טובה בשבילי לתאר את זה היא תודעת דג זהב- כל פעם לפני סדנא, או הרצאה, או שלב נוסף של פרויקט, אני מרגישה שאני צריכה להתחיל מחדש כדי להביא משהו שחי בי כרגע ומצדיק את הסיבה שלשמה התכנסנו.

כשאני פוגשת אנשים מאד אסטרטגיים, כאלו שיש להם סימן קריאה ברור שמאפשר להם לצעוק דברים עקביים באופן רציף ולאורך זמן, אני מוצאת את עצמי קצת מתביישת. אני מרגישה ערומה לידם. עם הזמן שמתי לב שאני מחלקת את האנשים היודעים האלו לשני סוגים: 

1. סוג אחד הוא כזה שמלא בידיעה, ובהצהרות, ובאמיתות, אבל רואים שגם חסרה בו קצת מתודעת הדג זהב הזה. הוא אינו מרוקן את מחשבותיו ולכן אין לו גם מרחב קוגנטיבי לחדש אותן- כשאני שומעת מישהו מסוג זה מדבר מה שהוא אומר מרגיש לי ישן. הוא ״ישן״, הוא אינו ״ער״. 
2. הסוג השני של ה״אחד שיודע״ הוא כזה שמרשה לעצמו להיות ריק ולדברים להיאמר מתוכו ולהיעשות דרכו, כאילו היה באיזה סשן תיקשור, כאילו שואל הוא את העולם:מה תרצה שאעשה בשבילך? במקום לצעוק על העולם שוב ושוב מה הוא מצפה ממנו שיעשה עבורו. אנשים מסוג זה הופכים את אומנות הדיבור לאומנות ההקשבה. 

הייתי רוצה לשדרג את חוויית דג הזהב שלי לחוויה הרציפה שיש לאנשים היודעים של הסוג השני- אני מאמינה שבשביל ליצור שינוי גדול בעולם צריך יותר מהם, גרסא משודרגת כזו של דגי זהב, שמצד אחד מסכימים להתרוקן, להיזכר ולהתחדש, אבל מצד שני גם מעיזים לייצר תוכניות ארוכות טווח ולנטוע את הרגליים בקרקע. 

אנחנו נמצאים בזמנים כל כך חסרי וודאות שאנחנו חייבים אנשים שיודעים באמת להכיל מחשבות חדשות ולהעביר אותם הלאה. הישן מתפרק, וצריך להסכים להתרוקן ממנו. 

זה מזכיר לי את הביטוי ״״אני הולך להתפנות״ כשאנחנו הולכים לשירותים לעשות את צרכינו, וכמה האקט הזה הוא קריטי לחילוף החומרים שלנו, אז על אחת כמה וכמה על מחשבותינו. 

שיהיה סופשבוע שקט אמן. נרקיס 

משאבי השבוע: 

1. עלה למשחקות באש פרק עם עלמה זוהר שנותנת תרגילים של כתיבה מרפאת שיכולים לתמוך אותנו בתקופה הזאת. ניתן להאזין כאן.  
2. קריאה אחרונה בהחלט להצטרף אלינו לריטריט של דאבליו, האם את אחת מהאחרונות שאמורה להיות במסע הזה? הרשמה תיסגר במהלך שבוע הבא. ניתן להירשם פה. התהליך הזה מדהים, נזכרתי בזה לאחרונה : ) 
3. ציטוט של דיוויד קמפבל 

Discipline is remembering what you want