העולם השתגע

אני חושבת ששמעתי השבוע  ש״זהו, העולם השתגע.״ ו״הכל מתפרק״… יותר מעשר פעמים. מה שהיה מעניין זה שכל אחד התייחס לעניין אחר לחלוטין שעבורו מסמן את הסוף של כל מה שהיווה עבורו יציבות:

לאחד זה מה שקורה בקולג׳ים בארצות הברית, לאחר זה החטופים, הממשלה והכטב״מים, ומישהו אחר בכלל התייחס למגמה כלכלית..

אני נוטה להסכים, התקופה הזאת היא מטורפת ולא שאני איזו מדינאית, אבל אני מרגישה שלא מדובר עכשיו באיזה ״שיגעון חולף״ או קריזה של כמה אירגונים, אלא במאבק על שינוי כולל ביחסי הכוחות בין מדינות בעולם.

למרות שעבורינו המלחמה פה היא כל עולמנו, נראה שמה שמונח על השולחן באופן גלובלי כרגע הוא רחב יותר מזה. העולם מחולק לקבוצות אידיאולוגיה ,כל קבוצה כרגע משמיעה בבירור את קולה וכולם עסוקים בלהתחלק למחנות.

האירועים השונים שקורים עכשיו בעולם כלכך קיצוניים, שלא רק שקשה לעקוב, אני גבספק אם את המציאות החדשה שתגיע אחרי, מישהו בכלל יכול לדמיין. אפילו המושכים בחוטים, מנהיגי המדינות שמקבלים החלטות ומעצבים הרבה מהלך הרוח- אפילו הם לדעתי יהיו מופתעים מהעולם החדש שאנחנו נמצא את עצמנו בתוכו עוד כמה שנים.

כשאני מתבוננת בהיסטוריה, בזמנים בהם הסדר הכולל בעולם השתנה,אני לומדת שקשה מאד לצפות ל מה יוביל יום: מרבית הנאצים והיהודים בשואה לא תיארו לעצמם שאחרי המלחמה תוקם מדינה יהודית שתפריח את השממה ותטביע חותם בעולם, או בכלל שלאחר מלחמת העולם השניה מדינות אירופה ששלטו בחלקים נוספים בעולם עזבו או גורשו- מה שיביא לסיום האימפריאליזם והקולוניאליזם - ויפנה מקום להקמת מדינות חדשות רבות בעולם (ביניהן מדינת ישראל).  

כשאני קוראת על יהודים בעולם שחיו במלחמת העולם הראשונה והשניה (ומאז השביעי באוקטובר זה הפך לתחביב החדש שלי)  אני קוראת על אנשים אקטיביים עם שליחות, כאלו שבכל פעם המצב החריף רק עוד יותר העצימו את הפעולות שלהם בעולם. הסיפורים הידועים מההיסטוריה לנו הם רק קמצוץ מסיפורי הגבורה של יהודים בתקופה הזו, על הרוב אפילו לא שמענו. גם הם פחדו וחוו חוסר וודאות ואובדן אדיר, אבל הם כנראה הבינו שלהעביר את השנים האלו מובלים על ידי חזון גדול שמנחה אותם- זו גם הבחירה ההישרדותית הטובה ביותר שהם יכולים לעשות.

איש חכם אמר לי היום משפט יפה:הפרויקט הזה שנקרא מדינת ישראל הוא בחירה. זה לא מתאים לכולם לחיות במתח כזה, במציאות כזאת. אבל מי שבוחר להישאר, צריך לבחור להיות מונע ממשהו גדול יותר, ממשמעות שבגינה הוא פה, אחרת זה פשוט קשה מנשוא.

ממש כדאי לבחור בחוסן הזה. ואם קשה לנו, חלק מהבחירה שלנו להיות כאן זה גם לדעת לבקש עזרה ותמיכה.ושכל עוד אנחנו נמצאים במדינת ישראל, וכל עוד אנחנו יכולים- אני חושבת שאני כותבת את המילים האלו כי אני רוצה להזכיר לנו (כולל לי) שאנחנו הרבה יותר חזקים ממה שאנחנו זוכרים.  פגשתי השבוע מפונים מהעוטף שחוו אובדן, שהצילו חיים, שכל מה שהם הגדירו כיציב התפרק להם לחלוטין, והם בכל זאת מתפקדים וחיים וגם ממש צוחקים, כמה פעמים ביום ובקול רם (אני יודעת כי הם היו חדר לידי). ברור שקשה להם, מאד, בצורה שאני לא יכולה לתאר בכלל, אבל הם בוחרים בחוסן כל יום מחדש- ומי שנופל מהקהילה שלהם הם דואגים להרים.

שיהיה סופשבוע שקט, נרקיס.

משאבי השבוע:

1. השבוע פירסמתי במשחקות באש שיחה עם ציפור מייזליק, מאמנת שמציגה מיתודה שממש עזרה לי מספר פעמים בלהבין את הצעד הבא כשמרגישים תקועים. אפשר להאזין כאן. חיכיתי תקופה לפרסם את הפרק הזה, ולא ידעתי מתי ״יתאים״ לשחרר פרק שקשור בהגשמה וחלומות, ואז הבנתי שלא יהיה זמן מתאים אבל זה פרק כלכך חשוב.
2. מאמר מעניין שלקוח מספרו של מיכה גודמן על השינויים שהחברה הישראלית והישראלים צריכים לעבור כדי לחיות במציאות של מלחמה בתקופה הזאת. אפשר לקרוא פה
3. ציטוט השבוע הפעם של ברטולט ברכט
   ״זמנים חדשים אינם מתחילים בבת אחת, סבי כבר חי בזמן החדש. נכדי עוד יחיה בזמן הישן.

‍