על לראות ולהיראות‎‎

אחת המשתתפות בתוכנית זום שאני מעבירה היא עיוורת. בשיעור הקודם המצגת שלי כללה ציורים של מנהיגות מההיסטוריה. על מנת שהיא לא תישאר בחוץ נשים מהקבוצה תיארו לה מה הן רואות בציורים: ״אני רואה אישה מחזיקה את עצמה באצילות, הידיים שלה מונחות למעלה בביטחון והאנשים מקשיבים לה.״  ״אני רואה אישה מתבוננת באדם שמולה בנחישות ואהבה״.  כל תיאור כזה איפשר לכולנו לראות דברים נוספים שלא ראינו.

ראייה פיזית היא רק חלק אחד מלראות, כדי לראות יותר לעומק אנחנו נדרשים רגע לשהות:

השבוע תוך כדי נסיעה בצפון הארץ, נגלה אלי נוף יפהפה מבעד חלון האוטו. לצידי ישבו אלון ולביא אהבות חיי, אפילו הרדיו ניגן שיר שאני אוהבת, אז למה אני מרגישה כל כך רע? חשבתי לעצמי. זה קורה לי לפעמים שמופיעה לי איזושהי מועקה ואני לא זוכרת את המקור שלה, ואז מנסה להריץ בראש מהן הסיבות האפשריות. אחרי כמה רגעים נזכרתי, אבל התחושה לא עברה. ניסיתי לשים בספוטיפיי שירים שאני עוד יותר אוהבת, לא עבר, שמתי פרק של איזה פודקאסט שמדבר על יצירת מציאות, לא עבר, ניסיתי לשאוב מאלון אנרגיה, לא עבר. אני תקועה בתוך הרגשה רעה, חשבתי לעצמי. אחרי איזה 20 דקות גם אלון וגם לביא נרדמו בנסיעה. נשארתי לבדי ואין לי לאן לברוח.

אני רוצה גבוה יותר, ביקשתי מהבפנים שלי, שמשהו יאפשר לי ליצור קשר עם מקום גבוה יותר מהמקום אליו ירדתי, בבקשה.

אני לא יודעת אם זה היה מענה לתפילה שלי, או מקריות גמורה, אבל אחרי כמה דקות בהן ניסיתי להתרכז בבקשה שלי, פתאום הגיע אלי איזשהו רעיון, שאומנם שמעתי בעבר, אבל לראשונה הייתי מוכנה גם לראות אותו: הרעיון אמר שהדבר הזה שקורה לי עכשיו בתוך הגוף ובמוח, שקראתי לו ״הרגשה רעה״, זה פשוט עוד דבר שמתקיים בתוכי. כמו שאני מרגישה את הנשימה שלי, ואת הידיים שלי שנוגעות בהגה, זה פשוט עוד אחת ממאות התחושות ופיסות המידע שמתקיימות בתוכי עכשיו. זה הכל.  

ואז כמו קסם, ממש באותו רגע הרגשתי איך התודעה שלי מתרחבת, והנשימה שלי מתרווחת, ואני הופכת להיות מתבוננת סקרנית על הסיטואציה. אחרי כמה רגעים התחילו להגיע אלי תובנות בנוגע לטריגר שיצר את ההרגשה, והתחושה התחלפה בציפייה ליום שמחכה לנו. אחרי מספר דקות אפילו התחלתי לזמזם שיר לצלילי עידן רייכל.

שמתי לב שברגע שאנחנו מסכימים יותר לראות, אנחנו מסכימים גם יותר להיראות:

יום למחרת אותה נסיעה, תוך כדי רגליים משקשקות הודעתי בקבוצת הפייסבוק שלי, שאני הולכת להוציא את הספר שלי לאור ב23.8.2021. הזמנתי אנשים נוספים בקבוצה גם כן לצאת לאור עם פרויקטים שנמצאים במגירה ומחכים להגיח לאוויר לעולם.

במהלך השבוע עוד ועוד אנשים יצאו לאור בקבוצה, ועל כל פוסט שמכריז על פרויקט חדש, אנשים כאות תמיכה כתבו בתגובות מה הם רואים באותו אדם, בשיתוף שלו, ביצירה שהוא מביא, בחשיבות שלה.

כל תגובה של מישהו על הפוסט יציאה לאור שלי פתח לי את הלב וקירקע אותי בהתחייבות שלי, ויכולתי ממש לראות איך זה עשה את זה לכל האנשים שפירסמו.

חג הפסח מזמין אותנו לצאת לאור: ובאור, אם מסכימים לכך, אפשר לראות טוב יותר. אני מאחלת לכולנו שתהיה לנו את החמלה והאהבה לעזור אחד לשניה לראות ולהיראות, כי כל אחד מאיתנו רואה משהו שהשני לא רואה.

אם גם לך יש משהו שרוצה לצאת לאור, אני מזמינה אותך לשלוח לי במייל חוזר משהו שרוצה לצאת לאור:  זה יכול להיות כל פרויקט. יש לצרף אליו תיאור ותאריך התחייבות למתי יקרה. אני מבטיחה כתגובה לשקף לך מה אני רואה ולעזור לך להמשיך להסכים להיראות.

שיהיה לכולנו אחלה סופשבוע, נרקיס.

‍