על שיניים והרגלים קטנים.

כשהייתי ילדה הייתי מתעצלת לצחצח שיניים. ההורים שלי כמובן לא וויתרו לי, ואבא היה מסביר באריכות כמה שזה חשוב ואני אבין את זה רק כשאני אהיה גדולה. לא הבנתי למה זה חשוב בזמנו, אבל כל כך לא אהבתי לקיים את השיחות האלו עד שבשלב מסוים הקפדתי לצחצח רק כדי להימנע מהן. בשלב מסוים פעולת הצחצוח הפכה להיות בלתי נראית עבורי, כזאת שלא מצריכה ממני כוח רצון או מחשבה מיוחדת, שפשוט קורית כל בוקר וכל ערב ברקע של החיים. או במילים אחרות: היא הפכה להיות הרגל. 

אם הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן ולהוסיף עוד מילים לאותן השיחות, הייתי אומרת לילדה שהייתי שזה לא מספיק לצחצח שיניים, צריך לצחצח שיניים טוב. ממש ממש טוב. 

כדאי גם להשתמש בקיסם, במי-פה ובחוט דנטלי. כל יום. 

אני הבנתי את זה כמו שאבי צפה, רק כשניהייתי גדולה. 

בשנים האחרונות יש לי מופעים חוזרים של ענייני חניכיים, שכל פעם שולחים אותי לביקורי שיננית, ששולחת אותי להתחיל לעבוד עם חוט דנטלי, פעולה שאני מצליחה להתמיד בה רק כמה ימים. 

השבוע הייתי מול המראה ואחרי הצחצוח שמתי לב שיש לי דלקת. ניסיתי להיזכר מתי הייתי פעם אחרונה אצל שיננית ולא הצלחתי לזכור ביקור כזה בשנה האחרונה. תוך כדי בהלה הרגשתי שאני חייבת לפעול בדחיפות- צלצלתי לכל השינניות שאי פעם הייתי אצלהן, לקחתי עוד כמה המלצות מחברות ולכולן היה תור רק עוד 3 שבועות. בסוף כל שיחה הוספתי: בבקשה תגידו לי מיד אם מישהו מבטל, אני יתעדף את זה. 

אחרי חצי שעה קיבלתי טלפון חזרה ממרפאה קרובה:״את יכולה במקרה להגיע עוד שעה? מישהו הרגע ביטל.״ 

ביטלתי את כל מה שהיה לי ונסעתי לשיננית. במפגש היא עבדה שיניי ביסודיות ותוך כדי הסבירה לי שאם אני לא אתחיל לצחצח בצורה יותר יסודית ומיד (=לא רק באמצעות מברשת שיניים) אני עלולה להגיע למצב בעייתי.  

קבענו תור נוסף והיא נתנה לי רשימת המלצות למוצרים שונים שעלי להתחיל להשתמש בהם בצורה מיידית. 

עוד לפני שהספקתי בכלל ללכת לסופר פארם, באותו הערב, אלון, שבכלל לא הספקתי לעדכן אותו בכל הנ״ל, חזר מהעבודה.  בידו היתה קופסא חומה גדולה. מה יש לך בקופסא? שאלתי. 

״פגשתי היום יבואנים של ציוד לשיניים, תראי אילו מתנות שימושיות קיבלנו״. אלון פתח את הקופסא ובתוכה היה שפע מכל מה שהשיננית ביקשה ממני לקנות: מברשות שיניים, משחות שיניים, קיסמים, חוט דנטלי. הייתי בהלם. 

(בתמונה המצורפת). 

תור שמתפנה באותו יום וציוד שמגיע אלי כמתנה עד הבית? היקום כנראה ממש רוצה שאני אצחצח שיניים ברצינות, ושאעשה זאת עכשיו. 

החלטתי שהפעם אני הולכת להפוך את החוט הדנטלי להרגל קבוע. לעזרתי השתמשתי בתיאוריה שקראתי פעם של דוקטור בי.ג'יי פוג (BJ FOGG) סופר ומעצב התנהגותי, שייסד את מעבדת עיצוב ההתנהגות בסטנפורד. בספרו ״tiny habits״ בי ג׳יי טוען שאחד מהדברים שמכשילים אותנו בלעצב התנהגות רצויה כלשהי היא שאנחנו מציבים לעצמינו מטרות גדולות שדורשות מאיתנו יותר מידיי מוטיבציה. מוטיבציה היא משאב שמתכלה לאורך זמן. במקומה, אנחנו צריכים לייצר לעצמינו התניות שיגרמו לנו בצורה אוטומטית לבחור בהרגל. המיתודה של פוג, שעבד עם אלפי אנשים בנושא, מתבססת על התפיסה שהדרך לשנות את ההתנהגות שלנו זה להטמיע הרגלים ממש ממש קטנים. 

הדרך לעשות את זה עוברת דרך השלבים הבאים: 

1.שלב ראשון- יש למצוא עוגן ביום שלנו שקורה כל יום. למשל צחצוח שיניים, מענה לטלפון, בדיקת מיילים או הודעות וואטסאפ. המטרה היא שנקשר בין העוגן להרגל שאנחנו רוצים להטמיע, כך שכשאנחנו מבצעים את אותה פעולה אנחנו נזכרים בהרגל הרצוי החדש. (למשל בכל יום אחרי שאני מצחצחת שיניים אני גם יעשה את ההרגל). 

2.שלב שני- להפוך את ההתנהגות שאנחנו רוצים לאמץ לפעולה ממש קטנה. פעולה ממש קטנה היא כזאת שאנחנו יכולים לבצע בפחות מ30 שניות, כמו למשל לעשות שתי שכיבות שמיכה, או במקרה שלי: להעביר חוט דנטלי על שן אחת. יש לבצע את הפעולה הזאת מיד אחרי רגע העוגן. 

3.שלב שלישי- לחגוג בצורה מיידית את ההישג שלנו! זה יכול להיות כל דבר שעושה לנו הרגשה חיובית לגבי הפעולה, למשל:״איזה יופי עשיתי עבודה טובה.!״ או במקרה שלי:״ריקוד קטן וחיוך למראה בתוספת המשפט:״השיניים שלי יהיו מדהימות!״ 

השיטה של פוג לא דורשת מוטיבציה, לא כתיבת תוכנית יסודית, וגם לא צריך אנשים מסביבנו שיזכירו לנו שזה חשוב. 

כלכך התלהבתי מהיישום של זה שבנוסף לחוט הדנטלי השבוע התחלתי עוד הרגל חדש: הפעלת מכונת הכביסה, מיד אחרי סשן הכתיבה שלי. 

דוגמאות נוספות להרגלים חדשים שאפשר להטמיע: לשתות כוס מים מיד אחרי שמתעוררים, 

לקרוא עמוד אחד מספר אחרי כל פגישת זום, 

לסדר את המצעים אחרי שמצחצחים שיניים, 

לסיים מקלחת רגילה עם זרם של מים קפואים. 

וכמובן אחרי כל אחד מאלו- חוגגים מיד את ההישג. 

פוג אגב טוען שלא כדאי להטמיע במקביל יותר משלושה הרגלים חדשים.

יש לכם הרגל חדש שאתם מתכננים להטמיע? או שיטות אחרות ופשוטות לעשות זאת? אשמח לקרוא אתכם. 

שיהיה אחלה סופשבוע, נרקיס. 

Photo by Nick Fewings on Unsplash