אתמול פגשתי את ראש הממשלה‎‎

במסגרת אירוע למנהלי הקהילות המובילות בישראל, ישבנו במעגל עם יאיר לפיד. 

אנחנו שאלנו שאלות והוא ענה. 

אנחנו היינו שלושים והוא אחד.  

דיברנו על יוקר המחיה, מצב החינוך, מעמד האישה, מיגור האלימות, מחירי הנדל״ן ועוד. 

כנהוג בשיחות על נושאים נפיצים, כל תשובה גררה טענות נוספות, שאלות קשות, נתונים וחוויות אישיות מהנוכחים בחדר. 

היה רגע בו נגענו בנושא כואב במיוחד, ואחרי כל תשובה שיאיר נתן, היה לנוכחים בחדר דברים נוספים להגיד: הם לא הסכימו להסתפק בתשובותיו, הם רצו לדעת שהנושא יטופל ללא פשרות עד שייפתר באמת. 

בשלב מסוים בשיחה הוא הפסיק לענות ואמר:״תראו, אני לא יודע אם ציינתי את זה בתחילת המפגש, אבל קודם כל באתי למפגש הזה בשביל ללמוד. אז אני מקשיב. ואז הוא היה בשקט ופשוט…הקשיב. הצוות שלו רשם הערות וסוכם אחרי המפגש על שולחן עגול עם חלק מהנוכחים בחדר כדי להמשיך לקדם את הנושא. 

עכשיו תראו, בשנת 2022, כשכל רגע מדינת ישראל יוצאת לבחירות זה כבר פחות מעניין בעיני לכתוב:״אני מצביעה לו״ אבל אני כן רוצה רגע להצביע עליו- בתור בנאדם: 

פגשתי אתמול בנאדם קשוב, סקרן ומעורר השראה, 

עם ברק בעיניים, ענווה ולב נוכח.

זה מרגיש כל כך טוב להיות יכולה להצביע ככה בנינוחות על אדם שנמצא בזירה הפוליטית,

על אדם שהוא ראש ממשלה. 

אלו ההצבעות החדשות שמתחשק לי לעשות בחיים: במקום כל היום להעביר ביקורת על אלו ואלו, בא לי כל היום להצביע על ״אנשים טובים באמצע הדרך״:״תראו אותו, תראו אותה, תראו אותם, תראו איזה יופי.״ יש לי תחושה שככה גורמים לאנשים הטובים להתרבות, להפוך למשפיעים, אולי אפילו לראשי ממשלה. 

שיהיה אחלה סופשבוע, שנצביע על הטוב. 

נרקיס. 

Photo by Element5 Digital on Unsplash

‍