על הפסח ועל החופש

לכבוד פסח אני מגרדת את עצמי בכוח, לאט לאט, ממש בקצב של צב- כדי למיין דברים שאני כבר לא משתמשת בהם. המשפט הזה הוא חתיכת אנדרסטייטמנט לכמה שזה מחוץ לאזור הנוחות שלי…

השבוע התחלתי עם מחברות ישנות: כבר שנים שאני מנהלת יומן, בעיקר בשביל פריקה ועיבוד של מה שאני מרגישה. אין לי ממש ערך בלשמור אותן, אז לפני ששלחתי למיחזור קראתי בחלקן על מה שעבר עלי לפני שנה, שנתיים, ארבע שנים, שבע שנים..

היה מרתק לקרוא איך פירשתי אירועים מסוימים כאשר היום אני יודעת מה קרה או לא קרה איתם:

פעמים רבות דברים ששמתי עליהם המון חשיבות, התגלו כחסרי כל חשיבות.

ואילו דברים שציינתי כבדרך אגב- הפכו להיות מרכז עולמי.

אבל יותר מהכל שמתי לב לאשליה גדולה שעוד קיימת אצלי (ולדעתי אצל הרבה אנשים) אשר במסגרתה אני צופה בחיים שלי כאילו היו סרט שנכתב מראש, ואני בתור צופה מנסה לפענח את המציאות ולהבין מדוע הסרט נכתב ככה:  למשל מדוע קורה לי מה שקורה לי, לא קורה לי מה שלא קורה לי ואיך בסוף כל העלילה המשונה הזאת תסתדר כדי שארגיש כמו שמרגישה כאשר אני מסיימת לצפות באיזה סרט טוב במסגרתו התסריטאי דאג לי וגרם לכך שההגיון הפנימי של הסיפור יישב לי טוב ואוכל להמשיך בחיי בלי עניינים שאינם פתורים.

גם אם נניח הייתי דטרמיניסטית אשר מאמינה שיש ״מישהו״ שכתב עבורי את ״הסרט״ הזה שנקרא החיים עצמם- מי אמר בכלל ש״הוא״ פועל בהיגיון פנימי של תסריטאי הוליוודי ושהכל אמור להיות ברור ולהתיישב לי בול? מי אמר שמה שאני מגדירה סוף טוב הוא טוב מנקודת ״מבטו״? ואני הולכת לשאול עכשיו שאלה קצת משונה אבל תהיו איתי רגע- מי אמר שזה בכלל חשוב?  

אולי זה בכלל לא משנה מה שקורה ומה שלא קורה, אולי זו בכלל לא הנקודה כאן בחיים-

כי העיסוק המתמיד בזה - הוא לא חופש אמיתי.

להיות בני חורין, שזה מה שבאנו ללמוד להיות- הוא לא להיות אובססיביים לגבי מה שקורה או לא קורה לנו.

אנשים חופשיים פועלים בהתאם למי הם ומה שהם רואים לנכון- לא משנה מה מגיע אליהם: בין אם זה טוב, יפה, רע או מכוער- הם עובדים עם מה שמגיע ומשתמשים ביכולת הבחירה החופשית שלהם כדי להוביל את חייהם.

וזה שם את הספוטלייט על מה שתמיד היה הדבר החשוב- הקלישאה הגדולה מכולם-  הדרך עצמה, המסע החוצה ממצריים לארץ ישראל שבתוכנו.  

אז ביומנים הבאים שאכתוב אני רוצה לשים לב להפסיק לנסות לפענח למה משהו קורה, לא קורה, או האם הוא יקרה- ובמקום זה להתבונן על המציאות הקיימת ממקום ענייני ולעבוד איתה בהתאם לדרך בה אני רוצה לפסוע.

זה בשבילי חג פסח.

שיהיה חג משמעותי, נרקיס.

‍

משאבי השבוע

1.השבוע במשחקות באש העלינו אתגר קבוצתי בו אנשים מוזמנים לכתוב מה זה בשבילם להיות אדם חופשי. זה מאתגר לחשוב על חופש כשיש חטופים בעזה כבר שנה וחצי ועם המצב במדינה, אבל חשוב שנזכור שהמשאבים הפנימיים שלנו הם מה שמאפשר לנו להילחם ולקדם את מה שחשוב לנו, לכן עיסוק בשאלות אלו לא סותר את המודעות והפעולה במצב. אם תרצו להצטרף אפשר כאן.

2.אחרי שסגרנו את הקול קורא של אדמות תקווה, רציתי לעדכן שקיבלנו קרוב ל200 הגשות מיזמיות מפונות מהעוטף וצפון הארץ. מיזמים מרגשים שנותנים המון..תקווה.  בוידיאו הזה שיתפנו קצת על התהליך בו אנחנו בוחנות את המיזמים, במקום הכרישים- אנחנו הדולפינות. ניתן לצפות כאן.

3.אם עוד לא קראתם- הספר שלי ממש עוסק במסע לעבר חופש. ניתן להזמין אותו כאן (ויש גם פרק ראשון במתנה)  

4.כמה ציטוטים על חופש:

"האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא נתון בכבלים." ~ ז'אן ז'אק רוסו

"חופש הוא היכולת להיות מי שאתה באמת, מתוך מודעות עצמית." ~ קרלו שטרנגר

"מוזר הוא בית המאסר של האנשים החופשיים. נסיונם הנואש להימלט, הוא אשר כולא אותם." ~ עידן עדות

"כאשר אדם שלם עם עצמו, הוא רוכש את הטוב שאין לו ערוך, שהוא החופש." ~ אפיקורוס

"ההגדרה שלי לחברה חופשית היא חברה שבה בטוח להיות לא־פופולרי." ~ עדלי סטיבנסון

‍