"בואי אראה לך עולם"

‍אלאדין תמיד היה אחד הסרטים האהובים עלי, צפיתי בו עשרות פעמים- ובכל פעם אני מגלה עוד משמעות על מסע הגיבור שאלאדין עובר. בפעם האחרונה שצפיתי בו עם ילדיי, לראשונה צעק לי כמה חסר קו העלילה מנקודת המבט של הנסיכה, יסמין. 

יסמין הייתה נסיכה אומללה בממלכה גדולה. היא מאסה מלהיות כלואה בארמון עד שיום אחד היא ברחה לטיול בשוק,  ומרוב שהייתה חסרת יכולת להשפיע על המציאות אפילו כשהיא ניסתה לעזור לילד עני שפגשה, לא היה עליה כסף לקנות לו תפוח וגרוע מזה- היא אפילו לא הבינה כשהיא גנבה לו אחד, כי היא לא ידעה שעל תפוחים צריך לשלם. כל מה שהיה לה בחיים היה בהחלטת ובחסות הגברים, ולכן לתחושתה לא היה לה כלום.

כשאלאדין הציל אותה מהרוכל הכועס, היא פגשה בחור הרפתקן עם עיניים טובות, ולראשונה משהו בה התעורר לחיים. לאחר מכן כשהופיע מחדש עם זהות (מפוברקת) של נסיך על שטיח מעופף, היא בכלל היתה באורות- ייתכן והיא תוכל להתחתן עם הפרחח המסקרן שפגשה בשוק ולשנות את חייה מקצה לקצה מבלי לעבור על חוקי הממלכה, מבלי שתצטרך לוותר על דבר. (פה חשדתי..)  

אלאדין שר ליסמין ״בואי אראה לך עולם, אור נפלא מנצנץ בו, רק אמרי נסיכה, מתי הקשבת לצו ליבך?... ״ 

והרי ברור שלעולם היא לא הקשיבה לצו ליבה, וכמו רובינו, גם אף פעם לא הייתה על שטיח מעופף : ), ומעל כל זה- המארח שלה הוא גבר רגיש שמסתכל לה בתוך העיניים (!) וכמו באופוריה ששמורה לטריפים של התאהבות היא משוכנעת שזהו- מצאו אותה, יצילו אותה, תיכף היא תצא מהכלא בו היא נמצאת בליווי מלא של מבוגר אחראי וחתיך. 

בהמשך הסרט, העלילה כמובן מסתבכת ואלאדין צריך לעבור עוד אתגרים ושיעורים כדי להצליח להגיע לנסיכה שלו.. ויסמין בינתיים…מחכה. כידוע, דיסני בזמנו נהגו להציג את הדרך האולטימטיבית וגם היחידה של אישה לשנות את הגורל שלה, וזה לפגוש גבר, גיבור (שזו כמעט אותה המילה). 

בהתחלה ניסיתי להיכנס לראש של הכותבים בדיסני ולחשוב מה יסמין הייתה יכולה לעשות אחרת חוץ מלחתור למפגש עם גבר מושיע בחברה בה היא חיה, אשר כל החוקים בה ליטרלי אסרו עליה לצאת למסע גיבורה משל עצמה. עלו לי כל מיני רעיונות, כולם היו כרוכים בלסכן את חייה ולהיות מנודה מהחברה, ואנחנו אכן מכירים סיפורים כאלו מההיסטוריה וחלק מאותן נשים אמיצות שינו את המציאות עבור כולנו. 

אבל מחשבה יותר מעניינת שהסרט ״אלאדין״ לקח אותי אליה הפעם היא לנסות להבין איפה בחיים שלי אני מחכה ל״אלאדין״: מישהו, משהו, הזדמנות, אירוע חיצוני שיגיע וישלוף אותי על שטיח מעופף ויבטיח לי שמעכשיו הכל יהיה שונה ואני רק צריכה להושיט את ידי.  אילו מגבלות, כללים, מוסכמות חלות כרגע עלי באופן שלא מאפשר לי אפילו לדמיין או לתפוס את המסע שניתן לי לצאת אליו? את הכוח שבעצם כל הזמן הזה נמצא אצלי? והפלא ופלא - אני מוצאת לא מעט תשובות בתוך חיי. 

איך היו נראות הבחירות שלנו אם היינו באמת מפנימים שאף אחד לא יגיע, שומדבר לא יקרה, לא תפגוש אותנו שום הזדמנות שלא ניצור בעצמינו? איך נראית הגמילה מההמתנה לאלאדין? על זה הייתי כותבת את העלילה של הסרט של דיסני שיקראו לו ״יסמין״. Herstory 

שיהיה סופשבוע טוב, נרקיס.

משאבי השבוע: 

1.שיר הולם למסר, ניתן להאזין כאן.

2.דיסני הוציאו סרט המשך שמתמקד בנסיכות דיסני, ומראה בין היתר גם את יסמין, ושם דגש על ערכים של התמדה ועבודה קשה כאשר היא בונה את עצמה. הסרט לא הצליח ולכן ירד דיי מהר. לטעמי זה בגלל שעם כל הרצון הטוב שלהם, ההבנה שלהם את מסע הגיבורה הנשי היה עדיין מוגבל דאז ולכן הדמויות עדיין שטוחות והעלילה לא מספיק מעניינת. מאז דיסני התפתחו וסרטים כמו ״מואנה״ יצאו והראו מסעות עמוקים של נשים. 

3.למי שעוד לא קרא- מסע גיבורה עמוק ניתן לקרוא כאן. 

4.ציטוט השבוע הפעם של הנסיכה דיאנה ז״ל 

״Being a princess isn't all it's cracked up to be״

‍